סעיף 188 בפקודת פשיטת רגל עוסק בהחלפת מבקש בהליך פשיטת רגל. הליך כזה הינו אמנם הליך אשר רק לעיתים רחוקות קובע בית המשפט כי יש לנקוט בו, אולם הוא אפשרי.
לפיכך מי שמעורב בהליך הוצאה לפועל, בין אם מצד הנושה/נושים (הנקראים "זוכים" במסגרת הליכי הוצל"פ) ובין אם כחייב, כדאי כי יביא אפשרות כזו בחשבון. במיוחד ראוי שיתייחס אליה נושה אשר הינו המבקש בהליך פשיטת רגל, ואשר אינו מעוניין להגיע למצב בו יחליט בית המשט להחליפו בנושה אחר.
פניה למשרד עורכי דין העוסק בהליכי פשיטת רגל ושכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום (רצוי כמובן כי יהיה בעל ניסיון בניהול הליך פשיטת רגל אשר בו הוחלף המבקש) תבטיח כי נוכל, מצד אחד, לנצל אפשרות של החלפת נושה אם זו עשויה לשפר את מצבינו ומנגד להימנע מלהיות מופתעים מהחלפה כזו אם בית המשפט ימצא לנכון להורות עליה.
לקבלת סיוע של עורך דין מקצועי ליחצו: יעוץ משפטי לפושטי רגל
מיהו המבקש בהליכי פשיטת רגל?
הליך פשיטת רגל נועד להסדיר מצב בו חייב הגיע לכדי חדלות פירעון ואין ביכולתו עוד לעמוד בהחזרי חובות שצבר. להליך פשיטת רגל שתי מטרות. האחת היא לאפשר לנושיו של פושט רגל לקבל את החלק המרבי הניתן מן הכספים המגיעים להם.
המטרה השנייה היא לאפשר לחייב להגיע להסדרים עם נושיו ולפתוח פרק כלכלי חדש בחייו. הליך פשיטת רגל נועד לסייע אך ורק לחייבים אשר שקעו לחובות בתום לב. בתום ההליך מקבל החייב הפטר המוחק למעשה את יתרת החובות אותן לא היה ניתן לכסות.
מבין המנגנונים השונים אשר ניתן להפעיל במסגרת הליך פשיטת רגל, על מנת לסייע בהשגת מטרותיו הנ"ל, קיים גם מנגנון החלפת המבקש.
קיראו בהרחבה מהי: המחאת זכויות
המבקש הינו נושה אשר מחזיק בשטר חוב או בהוכחה לגבי חוב שיש לחייב כלפיו, ובאין דרך אחרת ליישב את החוב, הוא נעזר בהליך פשיטת רגל על מנת ליישב את החוב. בהליך כזה יוכל הזוכה לקבל את שווי החוב, או את החלק הגדול ביותר הניתן תחת הנסיבות, באמצעות מימוש ערכם של נכסי שונים הנמצאים ברשותו של החייב, הכספים אשר לו, זכויות מפטנטים או תמלוגים, ועוד.
מובן, שכאשר מגיע חוב ליישוב באמצעות הליך פשיטת רגל, הזוכה נמצא על דרך המלך לקבלת כל שווי החוב אשר אותו מסוגל החייב להחזיר. כעת, על הזוכה להתמיד בניהול התיק, עד שיגיע אליו סכום הכסף שיכסה את החוב, או הודעה בנוגע לקבלת הפטר על פי החלטת בית המשפט, בשל חוסר יכולתו של החייב לעמוד בתשלומים בגין החוב שצבר, לא כעת ולא בעתיד הניראה לעין.
תפקידיו של המבקש בהליך פשיטת רגל
תפקידי המבקש בהליך פשיטת רגל, הינם מעטים. עליו להגיש בקשה לפשיטת רגל כאשר הוא מאבד אמון ביכולתו של החייב לממש את חובו או בשל אי עמידה בתשלומים מצד החייב כפי שסוכם בין החייב לזוכה.
במהלך הגשת הבקשה לפתיחה בהליך פשיטת רגל, על הזוכה לגשת למשרדי כונס הנכסים הרשמי, להגיש את המסמכים הנחוצים על מנת לפתוח תיק, לשלם אגרות, ולגשת לבית המשפט לקבוע מועד לדיון בבקשה לפשיטת רגל, ואז לקבל מועד לדיון בתיק וליידע את החייב. לאחר מכן עליו להשתתף באסיפת נושים ראשונה, אסיפת נושים שניה, ועוד.
דיונים אלה נעשים במרווחי זמן גדולים (כיום מקובל שאסיפת הנושים הראשונה נערכת כשנה ממועד פתיחת תיק פשיטת הרגל).
מה קורה כאשר נושה אינו מקיים את תפקידו בהליכי פשיטת הרגל?
סעיף 188 בפקודת פשיטת הרגל מגדיר כי אם נושה אינו ממשיך לקדם בשקידה ראויה את הליך פשיטת הרגל אותו יזם רשאי בית המשפט להחליפו באחר. עוד נדרש בסעיף כי הנושה המחליף יהיה זכאי לסכום חוב המוגדר בפקודת פשיטת הרגל כסכום המינימלי על מנת שיוכל נושה להגיש בקשה להכרזה על חייב כעל פושט רגל.
מכאן, כי בית המשפט זכאי להחליף נושה אחד באחר כאשר הוא נוכח כי ההליך אינו מתקדם כראוי בשל חוסר התמדה של הנושה המבקש המקורי.
רק עורך דין בעל ניסיון בניהול הליכי פשיטת רגל, הן מצד הנושה והן מצידו של החייב, ידע לקחת בחשבון את מכלול התנאים, הנסיבות ואופן התנהלות ההליך ולצפות אם ומתי תיתכן החלפתו של המבקש.
לקבלת סיוע של עורך דין מקצועי ליחצו: יעוץ משפטי לפושטי רגל
מהו ההליך הקבוע בחוק לצורך החלפת נושה בעת הליכי פשיטת רגל כנגד חייב?