פשיטת רגל נט - על התיישנות עבירות לפי פקודת פשיטת הרגל בישראל...
התיישנות עבירות לפי פקודת פשיטת הרגל בישראל
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

התיישנות עבירות לפי פקודת פשיטת הרגל

Hebrew

הדין הישראלי מגדיר תקופות התיישנות שונות לעבירות בדין האזרחי ובדין הפלילי. סעיף 228 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ - 1980 קובע, כי תקופת ההתיישנות של עבירות על פקודת פשיטת הרגל הינה שלוש שנים ממועד ביצוע העבירה.

המשמעות הינה, כי בחלוף פרק זמן זה לא ינקטו עונשים בגין עבירות שבוצעו בהליך פשיטת רגל.

דוגמא לעבירות על פקודת פשיטת הרגל

העבירות עליהן חלה תקופת התיישנות בת שלוש שנים, מתייחסות לצדדים השונים, המעורבים בהליך פשיטת רגל. שורת המעשים, הקשורים בהפרת הוראותיה של פקודת פשיטת הרגל, מפורטת בפרק ח' לפקודה, סעיפים 214 - 212 ובהם:

עבירות אשר נוגעות לחייב
- מסירת מידע כוזב או חלקי לכונס הרשמי; חוסר שיתוף פעולה בעת הצהרה על נכסי החייב או ניסיון מכוון להסתירם או למלטם בכדי לחמוק במזיד ממסירת הנכסים לכונס הרשמי או לנאמן; אי מילוי אחר צו תשלומים, אשר נקבע במסגרת הסדר נושים או פשרה; הפרת המגבלות אשר חלות על פושט רגל במסגרת ההליך, דוגמת איסור שימוש בכרטיס אשראי, הגבלות בפעולות במסגרת חשבון הבנק, מניעת יסוד תאגיד ועוד.

עבירות אשר נוגעות לצדדי ג' - לדוגמא, מסירת עדות שקרית בכתב על ידי אדם, המציג עצמו כאילו הוא נושה של החייב.

קיראו עוד על: צו הקפאת הליכים    עיכוב יציאה מהארץ   מעצר חייב בהליך פשיטת רגל

זקוקים לסיוע משפטי של עורך דין בענייני פשיטת רגל?
חייגו עכשיו
03-5759008

פסיקה בנושא התיישנות עבירות לפי פקודת פשיטת הרגל

הליך ע"א 402/77 אריה גולדמן ואח' נגד יחיאל הרמן ואח' עסק בשאלת תחולתם של דיני ההתיישנותהתיישנות עבירות בפשיטת רגל בפקודת פשיטת הרגל ובשאלה המשנית האם הנאמן בהליכי פשיטת רגל הינו בעל סמכויות של רשות שיפוטית לצורך פסיקה, כי חלה תקופת התיישנות לגבי חוב מסוים.

בית המשפט המחוזי כערכאה הראשונה שדנה בתיק פסק כי נוכח החזר חובות עסק משותף, שניהלו המערערים עם פושט הרגל, לנושים והמחאת זכויות הנושים בתמורה, החל מרוץ ההתיישנות ממועד היווצרות העילה לנושים.

עוד נפסק, כי לצורך קביעת התיישנות, אשר משמעותה הינה דחיית התביעה בהוכחת החוב, מהווה הנאמן רשות שיפוטית.

בערעור, שהוגש לבית המשפט העליון, צידד השופט עציוני בפסיקת בית המשפט המחוזי לפיה, עילת התביעה של המערערים אכן נוצרה עם הולדת עילת התביעה של הנושים וזהה לזכותם של אלה האחרונים כזכות, שנוצרה טרם מתן הצו לקבלת נכסים.

לעניין מעמד הנאמן נפסק, כי מאחר וחוק ההתיישנות מגדיר בית משפט ככל רשות שיפוטית ואף בורר, הרי שהנאמן, הנושא בסמכויות שיפוטיות בהליך פשיטת רגל, מהווה רשות שיפוטית לצורך העניין.

באשר לשאלה העקרונית לגבי תחולת דיני ההתיישנות בהליכי פשיטת רגל נפסק, כי יש להחילם מטעמי מדיניות משפטית רצויה. לעניין זה אין צורך לפנות למשפט המקובל האנגלי, לפיו מרוץ ההתיישנות מפסיק בעת מתן צו קבלת נכסים אלא יש לפנות לדין הישראלי, המסדיר את כלל נושא ההתיישנות בחוק ייעודי ובהתאם לו להחיל את דיני ההתיישנות על הליכי פשיטת רגל.

השופט י. כהן הוסיף, כי אין להחיל את הלכת המשפט האנגלי על ענייני פשיטת רגל בשל נימוק נוסף והוא העובדה, כי עובר לחקיקת חוק ההתיישנות הישראלי עמדה בתוקף הוראת דבר החוק התורכי - המג'לה לפיה, תקופת ההתיישנות אינה מחושבת אלא ממועד הפסקת הסטאטוס של פשיטת רגל.

סעיף 26 לחוק ההתיישנות ביטל את סעיף המג'לה האמור ומנה בחוק מקרים, המפסיקים את מרוץ ההתיישנות, אשר תקופת פשיטת רגל אינה נמנית עליהם ומכאן, שההתיישנות חלה בהליכי פשיטת רגל.

זקוקים לסיוע משפטי של עורך דין בענייני פשיטת רגל?
חייגו עכשיו
03-5759008