רגע לפני שפונים להשיג מימון חוץ בנקאי - כמה נקודות למחשבה באתר פשיטת רגל נט...
מימון חוץ בנקאי - נקודות למחשבה רגע לפני...
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

מימון חוץ בנקאי - נקודות למחשבה

Hebrew
תאריך: 11/02/2014 16:52   

ביום 22.3.1993 התפרסמה הצעת חוק לשם התערבות בדרך של חקיקה בקביעת שיעור מרבי לריבית בהלוואות שאינן בנקאיות, על מנת למנות ממלווים, אשר אינם נמצאים בפיקוח בנק ישראל ("למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981"), לנצל את מצוקתם של צרכנים במתן הלוואות בריבית נשך ובתנאים מקפחים.

ההצעה נתקבלה ביום 13.8.1993 ופורסמה בספר החוקים.

עד לאותה עת המחוקק נמנע מלהתערב בפעילות הכספית בשוק החופשי וביחסים ובהסכמים בין לווים ומלווים שאינם בפיקוח רגולטיבי.

במבוא להצעת החוק דובר על הגבלת העלות הממשית של האשראי, על ריבית הפיגורים ועל זכות המלווה להקדים את מועד הפירעון כתוצאה מפיגורים. כמו כן, הוצע ליתן בידי בית המשפט סמכויות להגנה על לווים בהליך השיפוטי.

שאלות? חייג/י חינם לשיחה עם עורך דין: 1800-800-891

בשנת 2000 נתקבל  תיקון מספר 2 להצעת החוק, נוכח פסק דין בר"ע 5888/95 קווי אשראי נ' וניני, אשר בא לקבוע כי הריבית שלא שולמה במועד שנקבע כין הצדדים תיתווסף ליתרת החוב ותהפוך לחלק בלתי נפרד הימנו, ועל הסכום זה תחושב הריבית האפקטיבית, כלומר, חישוב הריבית על הלוואות חוץ בנקאיות יהיה בדרך של ריבית דריבית.

עיקריי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות

  • החוק קובע חובת עריכת הסכם בכתב בהלוואה בין מלווה (חוץ בנקאי) ללווה, וכמו כן  המלווה ימסור למלווה עותק של הסכם ההלוואה לאחר החתימה על ההסכם.
  • החוק קובע חובת גילוי של פרטים רבים בהסכם ההלוואה: פרטי הצדדים, סכום ההלוואה, שיעורי הריבית, תקופת ההלוואה, סכומי תשלומי הפירעון, מועד כל תשלום ורכיבי התשלום ועוד.
  • סעיף 4 לחוק קובע כי ככל והמלווה לא קיים את חובת הגילוי של פרטי הסכם ההלוואה, הלווה יהא זכאי בין היתר לסעדים המוענקים לצד בהסכם הנוהג שלא בתום לב ולא בדרך מקובלת: פיצויים בעד הנזק שנגרם ללווה עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, וכמו כן יהא זכאי הלווה לביטול ההסכם מסיבת "הטעיה", כמפורט בסעיפים 12 (ב), 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג  - 1973.
  • שיעור הריבית השנתית בהלוואה לא יעלה על פי שניים ורבע מהעלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא-צמוד שנותנים הבנקים לציבור.
  • לפי סעיף 5 (א) לחוק, העלות הכוללת הממוצעת של האשראי לציבור, מחושבת כממוצע משוקלל של עלות האשראי בחח"ד ושל עלות האשראי לזמן קצוב במגזר הלא-צמוד במטבע ישראלי ומפורסמת מידי חודש ע"י בנק ישראל (בשנים האחרונות עומדת הריבית על כ- 4-5  אחוזים).
  • סעיף 8 לחוק קובע חובה לצרף לכתב התביעה העתק מהסכם ההלוואה ו/או פסק דין , בפנייה להליך משפטי כגון בית המשפט ו/או לשכת ההוצאה לפועל.
  • סעיף 9 לחוק מעניק לבית המשפט סמכות לבטל את הסכם ההלוואה או לשנותו, מקום וההסכם אינו עומד בהוראות הדין ובחובות הגילוי הקבועות בחוק. סמכויות דומות מוענקות לרשם ההוצאה לפועל לרבות סמכות שלא לנקוט בהליכים בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפי הסכם הלוואה בניגוד לדין כאמור.
  • בסעיף 11 החוק מקנה הגנה לחייב / נתבע אשר חובו נובע מהסכם הלוואה חוץ בנקאית, גם מול כל אוחז בשטר הקשר לעסקה (אף אם מדובר בצד שאינו מעניק ההלוואה, שקיבל את השטר/ות לידיו), אלא אם כן מדובר בצד האוחז בתום לב ותמורה וללא ידיעה כי מקור השטר בחוזה הלוואה חוץ בנקאית.

קיראו: כל מה שצריך לדעת על שטר חוב

בתיק 51194-02-13 שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב , ישם כב' השופט יעקב שקד את החוק ודחה תביעה שהגיש מלווה בשוק האפור לגביית שתי המחאות בסך כ–30 אלף ₪ מאישה בת 67.

השופט קבע (מבלי שטענה על כך נטענה מהנתבעת) כי חל על ההלוואה חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, וכי התובע לא עמד בחובה לצרף לכתב התביעה העתק של ההסכם בין הצדדים.

בנוסף, התברר כי לא נערך בין הצדדים הסכם בכתב, לגבי ההלוואה נשוא התביעה – דרישה מהותית וקוגנטית (לא ניתנת להתנייה) לפי החוק ובנסיבות הללו לא ראוי שבית המשפט יעצום עיניו. התביעה כאמור נדחתה ותיק ההוצאה לפועל נגד החייבת נסגר.

בהצעת החוק לתיקון 3 משנת 2010, הוצע כי תוצמד המגבלה על הריבית לאשראי בחשבונות עובר ושב.

לפי הצעת החוק, שיעור האשראי בשנים האחרונות אינו משקף את הסיכון במתן הלוואות בשוק החוץ-בנקאי. הצעת החוק טוענת כי השיעור המוצע יבטא באופן מדויק יותר את הסיכון הקיים בשוק החוץ-בנקאי, ובנוסף המפקח על הבנקים יוסמך לעדכן את השיעור הריבית הנהוגה.

ביום 11.6.2012 בתפקידם כחברי כנסת השמונה עשר, יזמו משה מטלון ואורלי לוי אבקסיס הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון – החלת החוק על תאגידים בנקאיים), התשע"ב – 2012.

בדברי ההסבר להצעת החוק הוצע להחיל את הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג–1993, גם על הבנקים ותאגידי העזר שלהם.

הצעת החוק המקורית (כ- 20 שנים קודם לכן) באה להגן על צרכנים אשר נקלעו למצוקה כספית בשוק האפור אך ברבות השנים התברר כי גם מלווים שהינם תאגידים בנקאים ו/או חברות בנות של אלה, ברישיון הרגולטור וראש חוצות, גובים מן הציבור ריביות ששיעורן גבוה מהשיעור המותר לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.

כך נוצר מצב כי בנקים, חברות אשראי וכו. מעניקים לציבור הלוואות באשראי מעל  20% בניגוד להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.

לפיכך, הוצע להכפיף את הבנקים ותאגידי העזר שלהם לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, ובהתאם לשנות את שמו של החוק.

הצעת החוק, בצירוף נתוני הרווחים העצומים של כל הבנקים המסחריים בשנים האחרונות, אך מדגישים את העובדה הנטענת השקם וערב לפיה הבנקים ו/או שלוחותיהם כמו יתר בעלי ההון לא בוחלים באמצעים על מנת לדרוס את מעמד הביניים, והעניים במדינת ישראל באמצעות ריביות גבוהות, ובו זמנית מבצעים תספורות במיליארדי שקלים לטייקונים ותאגידים ענקיים.

עד לכתיבת שורות אלו טרם התקבלה ההצעה שצוינה לעיל.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי ומקצועי!

קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
תזכיר לתיקון חוק: הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות - בואו לקרוא על התזכיר לתיקון החוק למתן הלוואות חוץ בנקאיות, כפי שפורסם בחודש מרץ 2014...
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור