פיקוח בית המשפט המחוזי על מכירת דירה של פושט רגל - הכללים והחוק בישראל...
פיקוח בית המשפט על מכירת דירה של פושט רגל - הכללים והחוק
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

פיקוח בית המשפט על מכירת דירה בפשט''ר

Hebrew
תאריך: 15/05/2014 15:59   

מדוע יש צורך בפיקוח נוסף של בית המשפט המחוזי, בעת מימוש ומכירת דירת חייב בהוצאה לפועל אשר מצוי בהליכי פשיטת רגל?

כונס הנכסים הינו שליח בית המשפט / ההוצאה לפועל ופועל מטעמם ללא ניגוד עניינים ורק ממניעים עניינים ובנוסף רשם ההוצאה מפקח על הליך מימוש הדירה ומסגרת תפקידו נותן הנחיות והוראות לגורם המבצע - כונס הנכסים.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מהיר!

כאשר חייב מצוי בהליכי פשיטת רגל יש מקום לפיקוח על הליך של מכירת נכס מהותי השייך לחייב וזאת בעיקר כדי שאינטרסים של יתר הנושים יבואו לידי ביטוי לפיהם, המחיר של הדירה שהושג הינו סביר וכי לא ירבו הוצאות ועלויות בהליך כינוס הנכסים וכי הליכי המימוש יתקיימו כשורה וללא כל עיוותי דין.

מכירת דירתו של פושט רגל

המקרה השכיח הוא כאשר חייב אינו עומד בתשלום המשכנתא והבנק חפץ לממש את הדירה המשועבדת.

במקרה בו שווי הדירה (נניח 1 מיליון ₪) עולה על גובה שווי החוב לבנק (נניח 1/5 מיליון ₪) קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין הבנק לבין המנהל המיוחד בהליכי פשיטת הרגל וניגוד זה מצריך פיקוח ובמידת הצורך התערבות על ידי בית המשפט

המנהל המיוחד אמון על אינטרס כלל הנושים. אינטרס זה מבקש לקבל תשואה גבוהה ככל הניתן ממכירת הדירה, על מנת שהסכום שיוותר לאחר העברת החוב לבנק יהיה גבוה ככל הניתן.

הבנק וכונס הנכסים ממילא מקבלים את מלוא החוב ואת מלוא שכר ואת החזר הוצאות הליך הכינוס גם כאשר הנכס נמכר במחיר נמוך מערכו או במקרה בהם מתקיימים ליקויים בהליכי המכירה, ועל כן ראוי כי ביהמ"ש של חדלות הפרעון (פשיטת רגל) יפקח על הליכי מימוש הנכס וכך הוא הדין.

מקרה לדוגמה:

במסגרת תיק הוצאה לפועל מונה כונס נכסים ב"כ הנושה המובטח, בנק מזרחי טפחות בע"מ לשם מימוש זכויות החייבים בדירה במסגרת הליכי כינוס נכסים.

כנגד אותם חייבים מתנהל תיק פש"ר, ומונה מנהל מיוחד לטיפול בעניינם. המנהל המיוחד התנגד למכירת הנכס במסגרת הליכי הכינוס בהוצאה לפועל, כפי שיתואר להלן, ובית המשפט קיבל את עמדת המנהל המיוחד. לאחר שלוש שנים ממועד מינוי כונס נכסים הוגשה מטעמו בקשה לאישור הסכם מכר ורשמת ההוצאה לפועל נעתרה לבקשה.

הליקוי העיקרי בפעולת כונס הנכסים היה כי חרף העובדה שכונס הנכסים ידע על תיק הפש"ר לא הוגשה מטעמו בקשה לבית המשפט המחוזי לקבלת אישור להמשיך ולנהל את הליכי המימוש של הדירה. כונס הנכסים הסתפק בהודעה למנהל המיוחד על מכירת הדירה לאחר ביצוע ההתמחרות.

בבקשה לאישור הסכם המכר ביקש כונס הנכסים למכור את הזכויות בנכס בשווי של 89% משוויו הריאלי המלא של הנכס.

בית המשפט קבע כי כונס הנכסים אמנם הודיע לחייבים על מכירת הדירה, אך רק במועד חתימת ההסכם מבלי ליתן אפשרות ממשית לחייבים לרכוש בעצמם את הדירה או להשתתף בהתמחרות או לנסות להשיג מחיר גבוה לדירה.

רשמת ההוצאה לפועל אישרה את מכירת הדירה, מבלי שהיא הקפידה לוודא כי ניתן אישור מטעם בית המשפט כראוי.

רשמת ההוצאה לפועל אישרה שכ"ט מקסימלי בשיעור 6% לכונס הנכסים, כ-75 אלף ₪ וכן אושרו תשלומי החזר הוצאות הכינוס בסך 10 אלף ₪ נוספים.

בית המשפט קבע כי הליכי מימוש הזכויות בדירה נעשו תוך שנפלו פגמים רבים בהליכי מכירת הדירה מבלי שניתנה הודעה לתיק הפש"ר ומבלי שהיה פיקוח ראוי על הליך מימוש הנכס מטעם בית המשפט ו/או מטעם המנהל המיוחד וללא קבלת אישור הנחוץ לניהול הליכי המימוש.

כאמור, באין פיקוח ראוי של בית המשפט / הנאמן נפלו פגמים משמעותיים בהליכי המימוש  בהוצאה לפועל:

  • השיהוי במשך 3 שנים בפעולת כונס הנכסים הגדיל באופן משמעותי את החוב לבנק (על חשבון הנושים שאינם מובטחים) ולא ניתן כל טעם הסבר / התייחסות לשיהוי.
  • לא ניתנה הודעה לחייבים על קיומה של התמחרות ו/או הזדמנות לרכוש את הדירה ו/או להשיג מחיר ראוי בעדה.
  • ההצעה הזוכה נמסרה באיחור וללא בטוחה כנדרש, מה שמביא לתהייה האם הזוכה ברכישת הדירה קיבל העדפה / יתרון שאינו ראוי על פני המציעים האחרים? ואם כן, מדוע?
  • התמחרות בוצעה בהתבסס על סמך חוות דעת שאינה עדכנית, בניגוד להחלטת רשמת ההוצאה לפועל בהחלטת למינוי כונס הנכסים.

לסיכום: בית המשפט המחוזי קיבל את טענות הנאמן לפיהם בהיעדר פיקוח ראוי כונס הנכסים ו/או הבנק פעלו באופן שאינו ראוי.

נקבע כי לא ננקטו אמצעים סבירים להשיג את המחיר המרבי בתמורה לדירה, לפיכך בית המשפט הנכבד ביטל את מכירת הדירה בהוצאה לפועל באמצעות כונס הנכסים וקבע כי ניהול מכירת הדירה יופקד בידיו של המנהל המיוחד בהליכי פשיטת הרגל.

חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 1800-800-891