אתר פשיטת רגל.נט מביא סקירת פסק דין העוסק בהתנהלות רשלנית של עובדי לשכת הוצאה לפועל בקריות, אשר הובילה להפקדה מוטעית של שיק שמסר החייב, בתיק הוצאה לפועל אחר מזה שהתכוון אליו...
רשלנות לשכת הוצאה לפועל בקריות
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

התנהלות רשלנית של לשכת הוצאה לפועל קריות

Hebrew

רשלנות בעבודתן של רשויות המדינה עלולה לפגוע לא רק במעורבים הישירים בפרשה אלא אף בדימוי שלטון החוק בישראל.

התרשלות הגורמים הרלבנטיים במקרה של פשיטת רגל היא חמורה במיוחד, בין היתר משום שהליכים אלה מתבצעים תחת פיקוח מלא של בית המשפט ולכן יש בהתנהלות רשלנית בתחום זה כדי לפגוע באמון הציבור ברשות השופטת.

בדומה, התרשלות בעבודת מערכת ההוצאה לפועל עלולה אף היא להסב נזקים משמעותיים לחייב ולזוכה.

תביעה בעילת התרשלות מערכת ההוצאה לפועל תוגש לפי התנאים הקבועים בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח - 1968 והכללים החלים על הרשות מכוח דיני המשפט המנהלי.

בתביעה לפי סעיף 35 לפקודה על החייב להוכיח את התקיימות שלושת היסודות הבאים: רשלנות מצד המזיק, קיום חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.

בהתקיים חשד להתרשלות בהתנהלות לשכת הוצאה לפועל מוגשת התביעה נגד מדינת ישראל.

עקרון בסיסי בדיני הנזיקין קובע כי הרשלנות הינה פונקציה של קיום חובת זהירות. בהתאם, הפסיקה מרחיבה ומצמצמת את מעגל המעוולים באמצעות שיקולי מדיניות.

במהלך השנים השתנתה גישת בתי המשפט לגבי תביעות בגין רשלנות רשויות שלטוניות.

הפקודה מכירה בנסיבות בהן לא תוטל אחריות בנזיקין ולכן בעבר קיבלו בתי המשפט תביעות מסוג זה רק במקרי רשלנות חמורים. בעקבות המהפכה החוקתית נפערו סדקים בחשיבה הישנה, אשר מאפשרים כעת לבקר את אופן התנהלותן של הרשויות. 

לקבלת ייעוץ משפטי בתחום פשיטת רגל חייג חינם 03-5759008

לחץ כאן לקריאה בנושא: רשויות המס כנושה בהליכי פשיטת רגל

שופט בית משפט השלום בקצרין, מרדכי נדל, פסק לאחרונה פיצויים לחייב בשל התרשלות של לשכת רשלנות לשכת הוצאה לפועל קריוןההוצאה לפועל בקריות.

בנסיבות המקרה, בשנת 1999 פתח בנק דיסקונט תיק נגד החייב בהוצאה לפועל.

בשנת 2002 הורה החייב להעביר לתיק 20,000 ש"ח מחשבון שבבעלותו בחברת מנורה-מבטחים, כדי להפחית מסכום החוב אלא שהכספים הופקדו בתיק נוסף שנפתח נגד החייב על ידי בנק לאומי.

ההפקדה השגויה גרמה לכך שהחוב לטובת בנק דיסקונט המשיך לצמוח והתובע החליט להגיש תביעה נגד הרשויות על סך 100,000 שקלים.

המדינה טענה מנגד, כי לא היתה רשלנות בהתנהלות עובדי הלשכה משום שההפקדה הובילה לסגירת התיק לטובת בנק לאומי ובמקביל, היתה זו מחובתו של החייב לוודא שהפעולה בוצעה כהלכה.

האם לשכת ההוצאה לפועל התנהלה כראוי במקרה זה?

בית המשפט לא קיבל את טענות המדינה. ראשית, בהתאם לחזקה מכוח כללי המשפט המנהלי, לפיה פעולות שלטוניות מתבצעות כראוי, נפסק כי כלל לא היתה מוטלת על החייב חובה לוודא שההפקדה נעשתה כהלכה.

אליבא דה השופט נדל, קביעה מסוג זה תקעקע את החזקה שכל תכליתה היא להגן על השירות הציבורי ועובדיו.

בהמשך נקבע, כי פעולה בירוקרטית של עובד בית המשפט אשר גורמת לסגירת תיק הוצאה לפועל אחר של החייב במקום התיק המיועד מהווה סטייה חריגה מסטנדרט הזהירות המצופה ממי שאמון על כספי הציבור.

בסופו של יום קבע בית המשפט פיצוי בסך 53,000 שקלים בשל הנזקים הממוניים והבלתי ממוניים שנגרמו לחייב.

לחץ כאן לקריאה אודות לשכות הוצאה לפועל נוספות בארץ:

לשכת הוצאה לפועל ראשון לציון

לשכת הוצאה לפועל חיפה

לקבלת ייעוץ משפטי בתחום פשיטת רגל חייג חינם 03-5759008