הרמת מסך התאגדות אימתי? מהם התנאים להרמת מסך במישור דיני העבודה? מאמר מקיף בנושא מאת משרד עורכי דין דורה כהן ויצמן 1-800-800-891.
תביעה כנגד חברה בע"מ
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

הרמת מסך - תביעה כנגד בעל מניות בחברה.

Hebrew
תאריך: 22/01/2015 15:41   

מבחן אישיות- באילו מקרים ניתן לתבוע בעלים של חברה על חובותיה ?

חוק בסיסי המוכר לכל בעל עסק גורס כי חברה נחשבת אישיות משפטית נפרדת מהיחידים שמרכיבים אותה. נקודת המוצא של החוק מבוססת על ההוראה כי יש להעניק תוקף לקיומה המשפטי העצמאי והנפרד של חברה, זאת משום שלא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו. למעשה, רוב החברות מוקמות ומוסדות על מנת ליהנות מעיקרון הגבלת האחריות, לפיו כתוצאה של ההתאגדות ועקרון האישיות הנפרדת,

אין בעלי החברה אחראים לחובותיה להוציא מקרים חריגים של הרמת מסך, או אחריות אישית אחרת. חבותם של בעלי המניות כלפי החברה היא לפירעון מלוא הסכום שהתחייבו בו במסמכי היסוד תמורת המניות שבידיהם, כאשר חובות של החברה הינם חובות של התאגיד ולא של בעלי המניות. לסיכומו של עניין, המשפט הישראלי מכיר בתאגיד כאישיות משפטית נפרדת מזו של יחידיו – רכוש התאגיד אינו רכוש יחידיו, החיובים אינם שלהם, פעולות התאגיד אינה מחייבת או מזכה את יחידיו, ותביעה או אישום של התאגיד אינו של יחידי התאגיד.

חברה בערבון מוגבל, מגבילה את אחריות הבעלים של החברה לגבי החובות שהחברה יצרה, כך שכמעט ולא ניתן לתבוע אישית או לגבות מהם אישית, על חובות החברה. המסך של החברה בערבון מוגבל, מגביל את האחריות שיש למנהליה בגין חובותיה של החברה. כלומר, המסך מפריד בין האישיות המשפטית של בעלי החברה ומנהליה לבין החברה כשלעצמה.

מרימים את המסך

המושג המשפטי "הרמת מסך" מתייחס בעיקר לקשר שיש בין הפעולות העסקיות שעשתה החברה לבין הרצון של הנושים שלה להגיע ישירות לבעלי המניות על מנת לגבות מהם את החוב. על מנת לבצע הרמת מסך כחוק, נדרשת פעילות מאוד מורכבת ומסובכת. למרות אישיותה המשפטית הנפרדת של חברה והאיסור לדרוש מבעליה ומנהליה כי ישלמו את חובותיה, קבע בית המשפט בשורה של פסקי דין כי לצורך הרמת מסך ההתאגדות ושיוך חובות החברה לבעליה, ייבדקו וייבחנו לעומק מעשיו והתנהגותו של כל נושא משרה בחברה, כולל דירקטורים, מנהלים, מנכ"ל, בעל שליטה וכל מי שהיה מעורב בתרמית או כשלים בהתנהלותה, ידע אודותיהם ולא עשה דבר למניעת קיומם.

אז כיצד מתנהל הליך הרמת המסך ? כאשר מוקמת חברה בע"מ והאישיות המשפטית הנפרדת שלה מנוצלת לרעה, כמו למשל, על מנת לסכל כוונת הדין, להונות או לקפח אדם, וכן אם ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה, ניתן לבצע "הרמת מסך", ולייחס את זכויות וחובות החברה לבעלי החברה. יש להדגיש כי הסמכות להורות על כך היא של בית המשפט בלבד. במקרים אלו, לא יוכלו בעלי המניות של החברה לחסות תחת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וייתכנו נסיבות בהן יידרשו הבעלים לשאת בעול חובות החברה.

הרמת מסך שכזו תתרחש במקרים של חוסר תום לב של הבעלים, כגון- אי העברת כספים לקופת גמל, התעלמות מזכויות עובדים ואי ביצוע פירוק, ערבוב או הברחת נכסים וכן מימון דק עד כדי הגעה למצב של חדלות פירעון. מקורם של דיני הרמת המסך בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 , אשר קובע כי בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניות בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן. במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה, בין היתר, באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור.

בדיני העבודה מתבצעת הרמת המסך בזהירות הראויה, ורק במקום בו שוכנע בית הדין בדבר קיומה של פעילות שלא בתום לב או בכוונה לפגוע בזכויותיהם של העובדים של התאגיד, וכן מקום בו זהות העסק המאוגד מתחלף חדשות לבקרים, אך מנהלו של העסק הוא אותו המעסיק.

עובדים ואבודים ?

בהקשר של נושים שהינם עובדים, קבע בית הדין הארצי כי מדובר בקטגוריה מיוחדת אשר יש להגן עליה. במקום בו בעלי החברה נוהג בחוסר תום לב בניהול עסקי החברה, תינתן לעובד אפשרות לבקש הרמת מסך כך שבית הדין יחייב את הבעלים באופן אישי בחובות החברה כלפיו. מבין הנסיבות המאפשרות הרמת מסך שכזו:  

  1. ערבוב נכסים בין מספר חברות או הברחת נכסים לחשבון פרטי/לחברה חדשה- ערבוב נכסים בין מספר חברות ובעיקר משפחתיות או הברחת נכסים לחברה חדשה כאשר הבעלים או מי מטעמו נותר למעשה זהה בהפעלת העסק מצדיקים הרמת מסך כנגד בעלי החברה.

 

  1. אי העברת כספים לקופת גמל- ביצוע ניכויים משכרו של העובד לצורך הפרשה פנסיונית כשבפועל הכספים לא מועברים לקופה מהווה עבירה פלילית ומצדיק הרמת מסך כנגד בעלי החברה. דוקטרינת הרמת המסך אומצה באופן חלקי רק ביחס לסכום הניכויים, ההפרשה הפנסיונית ופיצויי פיטורים.

 

  1. התעלמות מזכויות עובדים ואי ביצוע פירוק- התעלמות מזכויות עובדים והגעה למצב של חדלות פירעון מבלי לבקש הליך לפירוק החברה שיאפשר לעובדים לממש זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי מצדיקות הרמת מסך כנגד בעלי החברה.

 

  1. העסקה באופן אישי- כאשר קיימת העסקה של עובד באופן אישי והחברה היוותה בסך הכול צינור להעברת כספים לעובד תצדיק לעיתים הרמת מסך כנגד החברה.

 

  1. מימון דק- כאשר ההון העצמי של החברה אינו עומד ביחס סביר לסיכונים בהם היא נושאת, או שאינו עומד ביחס סביר להלוואות שנטלה מצדדים שלישיים. במקרה זה, בעליה של החברה נטל על עצמו מלכתחילה סיכון נמוך בהשוואה לסיכונים בהם אמורים היו החברה ונושיה לשאת, דבר המעמיד את העובדים בפני שוקת שבורה.

"הלוואת בעלים"- יש חיה כזו ?

כאשר בעלי המניות מזרימים לקופת החברה "הלוואת בעלים", הם הופכים, למעשה, גם לנושיה. המדובר בסכומי כסף, החסרים לחברה לשם פעילותה, ואשר במקום שבעלי המניות ישקיעו אותם בחברה, באופן שאלה יהפכו לחלק מההון שלה, הם נחשבים כהלוואה, אשר על החברה להשיב להם בבוא העת. זוהי דרך עוקפת, מעיין חיה דו-ראשית, שבאמצעותה מנסים בעלי המניות להבטיח עצמם, ולו באופן חלקי, למקרה שבו החברה תפורק ושבו הנושים יתדפקו על דלתו של המפרק. כך יהיו גם בעלי המניות חלק מאותם נושים.

לכאורה, פתרון חיובי. ואולם, הצד השלילי בכך, טמון בעובדה שמאחורי ייצור הכלאיים הזה מסתתר חשש לניגוד עניינים, בו ילקו בעלי המניות, בצד חשש לניגוד עניינים בו תלקה החברה-עצמה, אשר אמורה לדאוג גם לאינטרסים של נושיה. חשש זה מתעצם כאשר החברה אינה בעלת הון עצמי משמעותי ואינה בעלת נכסים. במקרים אלו, אין לנושי החברה ביטחון של ממש שהתחייבויותיה כלפיהם, במהלך ניהול העסקים, ימולאו. בימים שלאחר חקיקת חוק החברות החדש אין עוד בנמצא "הון מינימאלי", הנדרש לשם הקמת חברה. לשם כך די אף בהון מזערי בן שקלים בודדים.

הון עצמי שכזה לא יספיק לחברה לפעילות כלשהי, ובוודאי שלא ישמש "כרית ביטחון" לנושה כלשהו. לאור עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, לא יוכל הנושה לבוא בדרישות לבעלי המניות בחברה. לא הם נטלו על עצמם את ההתחייבויות כלפיו. ואו אז, במקרה של פירוק, כאשר החברה חדלת פירעון, ימצא עצמו הנושה ללא כספו. מצב שבו ההון העצמי שהושקע בחברה, או שבו סך נכסי החברה, אינם מספיקים לכיסוי התחייבויותיה, תוך התחשבות בחיובים העלולים לצמוח בדרך הרגילה מניהולה של החברה, הנו מצב של "מימון דק". זה יתרחש כאשר אין לחברה די נכסים לכיסוי הפסדים, הצפויים מסיכונים עסקיים, שהיא מעורבת בהם, או כאשר נכסיה בנויים במידה רבה מהלוואות בעלי המניות, אשר יחסם לחברה, בכובעם כמלווים, הוא כיחס הנושים החיצוניים לחברה.

ירידה בתשואה על השקעותיה של החברה, עלולה להביא לכך, שזו לא תוכל לעמוד בהחזר חובותיה ותיקלע למצב של חדלות פירעון. בידי חברה, המתאפיינת במימון דק, אין "כרית ביטחון", אשר אמורה לרכך רעה שעלולה להתרגש עליה, ובגין כך היא עלולה להתדרדר לאי-יכולת כספית לשאת בהפסדים ארעיים ואף מתונים, העלולים להתרחש במהלך הרגיל של ניהול עסקיה. באם בקשת בעלי המניות להיחשב כנושים תיענה בחיוב, יהיה בכך כדי לפגוע בנושים ה"חיצוניים" של החברה. אלה הלוו לה סכומי כסף, מרצונם או בעל-כורחם, ועתה ימצאו עצמם באותה הסירה עם בעלי המניות, אשר אחראיים במידה זו או אחרת למצבה העגום של החברה.

 

לייעוץ משפטי מיידי ניתן לחייג לטלפון חינם : 1-800-800-891 או להשאיר פרטים באתר ועו"ד ממשרדינו יחזור בהקדם.